האישה שבתוכי - ארץ מדממת
1.
מדממת . בלי הפסקה . כל חודש. כבר כמה שנים . .
כואבת . בוכה .
הדם . ממשיך נוזל לו ולא נגמר . כמה עוד אפשר?
אמא אדמה...
..............................
2.
לא רוצה עוד לדמם . רוצה ללדת . רוצה לחיות . רוצה חיים ..
אבל הדם שלי מאפשר להביא חיים הרי . ככה לפחות סיפרו לי .
אבל איך זה הגיוני ?
ארץ פצועה
..............................
3.
דם זה דם זה דם .
וזה לא נכון . כי לכל דם יש את הצבע שלו את הצורה את המרקם . ואפילו את הטעם והריח .
אז איך דם זה דם זה דם .
..............................
4.
הגעתי לגיל שזה כבר אמור להפסיק.
60 שנה . כמה עוד אפשר לדמם ?
עוד מעט אני בת 70 וזה עוד ממשיך .
די . מספיק . רוצה לחיות . להיות חופשיה . בלי להיות תלויה . לא בדם שלי ולא בדם של אחרת .
..............................
5.
יחסינו לאן . אני פה ואת שם . אני פה ואת לידי . רוצה להיות בתוכי אבל לא יכולה .
רוצה להיות נפרדת ולא יודעת איך .
מנסה בכל הכוח להפרד ממך . ולא מצליחה . וגם את עקשנית כמו פרד לא נותנת לי לוותר . ממשיכה . כאילו שיודעת שיש עוד סיכוי .
ואני ? כבר לא בטוחה ... כי אנחנו יודעות איך זה היה . כמו פעם אותו דבר.
מה השתנה ? נכון אנחנו יותר גדולות ויותר חזקות מפעם .
אבל כבר לא בטחה שזה לטובתנו .
כי אנחנו גם יותר מדי מלאות בטחון כל אחת בעצמה .
וחושבת שהיא יותר חכמה מהשניה .
אז יאללה . בואי נחליט כבר יחסינו לאן ..
..............................
6.
מי התחיל ומי יסיים . לא אני התחלתי . ואת אומרת את אותו הדבר זה לא אני זה את .
מי צודקת ?
אולי זה בעצם לא משנה מי התחילה
השאלה מי תסיים . או בעצם גם זה לא משנה .. ומה שמשנה זה העיקר לסיים .
כי לא אני ולא את הרי רוצות שזה ישאר אותו דבר. אז העיקר זה לסיים ולגמור.
..............................
7.
ולגמור .. זה לא קל בכלל...
......................
8.
לכל אחת יש שם . שם שנתנו לה...
מיליוני א/נשים .
ועוד אנשים . ונשים . ועוד ועוד ועוד .
והשם ...
לו לא אכפת מה . העיקר שהוא פה חי וקיים . בדמות כזאת או דמות אחרת .
כמו שלעץ לא אכפת אם קוראים לו אורן או ברוש. הרי הוא יודע מה הוא גם אם הוא לא יודע איך קוראים לו ...
..............................
9.
אמא - אדמה - אדם - מה . אד - אמה -
....................
10.
כואב לי ולא מפסיק . כואב כמה עד אפשר לכאוב?
את כאב הילדים שהיו והילדים שיכלו להיות ...
אם המוות לא היה , אם הדם לא היה נשפך ..
..............................
11.
בוכה בלי הפסקה , זה לא אני זה הרחם .
זה לא הרחם זאת האדמה , שבוכה
...........................
12.
שוכבת , עומדת , יושבת ... בעיקר כואבת .
כל חודש אותו סיפור.
כל החודש אותו הדבר , עליות וירידות .
מות ולידות .
מה צריכה לעשות כדי שיהיה מאוזן ..
................
13.
הרוח נושבת בין הענפים . הענפים שהופכים בסוף לחרב .
כי לנצח נמות על חרב הרי זה מה שאומרים לנו ...
והענפים רוצים לגדול בשקט .
.............................
14.
מדי חודש מגיעים הימים . הימים שבהם אפשר ליצור , ליצר , עוד יצורים .
ודווקא כשאני הכי מודעת אז אני הכי כואבת...
כי היצירה מגיעה הרי מבפנים .
ובפנים יש הכל . גם שמחה גם עצב . גם כאב
..........
15.
כל הנשמה תהלל יה - יההההההההההההההההההההההההההההה
אהההההההההההההה
נשמה - נס - המה .
.......................
16.
מי אני ומה אני ?
מזה משנה בעצם . אני .
........................
17.
מחר יהיה פה טוב יותר .
מחר יהיה פה אחרת .
אבל איך זה יכול להיות כשהיום כלום לא משתנה ?
..............................
18.
הדם שלי נשפך החודש על הצמחים בגינה .
על הגינה שלי ולא על הגינה של השכן .
...................
19.
די מספיק כמה אפשר?!
חלאס ביקאפי ..
.............................
20.
רוצה שיתיחסו אליי אחרת .
כמו מי שאני באמת ולא כמו מי שאומרים שאני
רוצה שיראו אותי איך שאני ולא מה שאני אומרת ומספרת על עצמי.
רוצה .... להפסיק להתנצל . על מי ומה שאני .
רוצה לבקש סליחה ושיקשיבו לי באמת .
רוצה שיסלחו לי על מי ומה שנהפכתי להיות .
רוצה שיזכרו שלא תמיד הייתי ככה .. שאני יכולה להיות אחרת ..
רוצה .
נו אז מה אם את רוצה .. גם הרצל רצה ולא יצא...
21.
שכבתי אז לצידה , וחיכיתי שמישהו יגיד משהו . חיכיתי .
אני עדיין מחכה . . .
..............................
22.
ארץ שלי ארץ יקרה . אפשר לחלוק אותך בלי להרגיש שאיבדתי אותך ? !
..............................
23.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה